חומת מגן. ציור, מייצב, צילום. 2004
Gallery 24. Berlin
בניגוד לאווירה שרווחה אחרי הסכמי אוסלו, היום גם אנשי שמאל מובהקים מדברים על הצורך בהפרדה ובהתנתקות מן השטחים, ודוחים את החלומות על השתלבות באזור ועל מזרח תיכון חדש. למרות זאת, אי אפשר להימלט מהמסקנה ש"ההתנתקות" וגדר ההפרדה, בכל תוואי שהוא, מדגישות את חוסר היכולת להביא לנורמליזציה של דו-קיום באזור.
ירושלים היא העיר המובילה את רשימת הערים נפגעות הטרור בעימות עם הפלשתינאים. ההפוגות בפיגועים מושגות הודות לשיפור מרשים ביכולת המבצעית והמודיעינית של כוחות הביטחון, אך גם בעזרת שני אמצעים מאד לא אהודים: גדר ההפרדה ומחסומי צה"ל.
הרשת של הזרוע הצבאית של התנזים בג'נין, שגלגולים קודמים שלה פעלו עוד לפני מבצע "חומת מגן", שיגרה בעבר בלא קושי עשרות מתאבדים לצפון הארץ (בסיוע הרשתות המקבילות בעיר של הג'יהאד האסלאמי ולעיתים של החמאס). המסלול הזה נחסם עם הקמת הגדר. תחילה ניסו הפעילים מג'נין לשלוח מתאבדים דרך צפון בקעת הירדן, אבל מששופרה היערכות הצבא שם, נותר פתוח בפניה נתיב עיקרי אחד, דרומה לכיוון ירושלים. כיוון שבניית הגדר סביב העיר מתעכבת, הכניסה לעיר עודנה פרוצה והגדר מחייבת אותם למעקף ארוך במיוחד.
ראוי לזכור את עובדת היות הגדר גורם משמעותי בשיפור המצב הביטחוני בנוסף למאמץ האדיר של כל זרועות הביטחון. אך עם זאת, יש גם צד שני למטבע - ככל שהתקדמה בניית הגדר לכיוון דרום, התרבו הכניסות לשטח פלשתינאי מאוכלס, דבר שגרם לפגיעה בצרכים ההומניטאריים של הפלשתינאים מול הניסיון למנוע קורבנות בנפש.
פרשת הקמת הגדר הותירה משקעים כבדים. ישראל פועלת למציאת האיזון בין צרכי הביטחון של אזרחיה לצרכים ההומניטאריים של האוכלוסייה הפלשתינאית, בהתאם לפסיקת בג"ץ. לאחרונה הציגה מערכת הביטחון את התוואי המתוקן של הגדר, מצפון-מערב לירושלים, תוואי שיעבור ככל האפשר לאורך הקו הירוק. בהמשך לכך קראה ישראל לפלשתינאים לחדש את המשא ומתן, וכתנאי הכרחי לקיומו - הפסקת הטרור.
מי ייתן, שחומה זו, תמצית הפסימיות, תחייב את שני העמים לחפש דרך לסיום המאבק והסכסוך ביניהם.
ורדה כרמלי
|