Virtual  Reality, 2007

מציאות מדומה. 2007

בתערוכת הצילום הנוכחית  "מציאות מדומה", משתמשת  ורדה כרמלי  בהשתקפויות ובמראות ליצירת סדרת צילומים המציגים אשליה ותעתוע. התצלומים הם ביטוי מובהק של רפלקסיה, שמשמעותה גם - 'השתקפות'. המצולמים משתקפים, המצלמה משקפת והצופה משקיף.

המונח מציאות מדומה בא לייצג מערכת  היוצרת אשליה של העתקה למקום אחר. הצילום מייצר ומייצג את המבט העוקב, החוקר והמציצני, המסיג את גבולות האני ומגדיר מחדש את יחסי הסובייקט-אובייקט. המדיום החזותי, כולל את המבט כחלק מהתבנית שלו. כך גם הצילום. דרך גבולות המסגור והמבט האופטי של עדשת המצלמה, מתגלה העולם מחדש. לכאורה נראה, כי מדיום הצילום מאפשר להציג את ה'מימזיס' המושלם. מאידך, הדמויות אשר "נלכדות במציאות המדומה" עשויות לייצר  עיוות בתפיסה החושית ולעיתים שיכפול שלה. הצופה מתנהל בין מציאות למציאות מדומה, בין היש והאין בעוד הפנים והחוץ מתערבלים זה בזה. המחשבה היא שיכולה לעורר את האשליה והיא שיכולה להגדיר את המציאות כריאליה.   מהי המציאות?  האם המציאות היא מה שאנו רואים דרך העיניים או מה שרואים במוח?

בתערוכה זו, משתמשת ורדה כרמלי בעדשת המצלמה ומתעדת את בבואת הדברים  ואת חזותם המשתקפת, ועל-ידי כך מאפשרת לצופה לערוך דיון היפותטי במראה עיניו ובמקורות תפיסתו הויזואלית.

דפנה נאור, אוצרת

Virtual Reality. 2007

In the present exhibition of photographs titled “Virtual Reality” Varda Carmeli employs reflections and mirrors in order to create a series of photographs that impart an aura of illusion and delusion. The photographs are the expression par excellence of a reflexive process, the significance of which lies also in the resultant “reflection”. Those who are photographed are reflected: the camera reflexes and the viewer observes.

The term virtual reality represents a system that creates the illusion of transposition to another place. The photograph creates and presents the pursuing, inquiring and prying scrutiny that infringes on the ego and redefines the subject-object relationship.  It would appear that the photograph is the perfect time-encapsulating, world-discovering mimesis – a world that is rediscovered through the camera lens as delineated by the constrictive boundaries of the frame and the optical viewer of the camera. The images “trapped in the virtual reality” might be a distortion of the sensual perception or, possibly, its duplication. The viewer proceeds within a reality that is actual or virtual, existing or non-existing. The mind can regard both illusion and actuality as being, in effect, reality. What is actuality? Is it something that we see with our own eyes or is it rather seen in the mind’s eye?

In this exhibition Varda Carmeli uses the camera lens to document the image of objects and their reflected aspects. By this means she enables viewers to conduct a hypothetical discussion with regard to what they see and to the source of their visual perceptions.

Dafna Naor, Curator